הו חוסר-האונים! מעולם לא ראיתי נמר אמיתי. מעולם לא ראיתי את הים. חברי הטוב תיאר לי את מסלול טיולו במזרח ולא פסח על תמונת המטוס מבחוץ, מבפנים ומהנוף שאינו משתנה דרך החלון. הסתפקתי.
כן ראיתי מפות מאובקות, ניירות, ספרים ישנים ומנורת שולחן כפופה דולקת על הלילה.
בחלומי קמו לתחייה כל הסיפורים ששמעתי, המקומות שלא ראיתי והחיות.
פילים, אנטילופות, קופי אדם ובעיקר – נמרים. אכזריים, מנומנמים, מלקקים את פצעיהם ואת גוריהם. ראיתי את כולם.
הם עקפו את העצב והכעס האינסופיים (בחלום זה אפשרי) והתייצבו מלפנים. מוכנים להוראת תקיפה שלעולם לא יצאה מפי.
(לח.ל בורחס)