השקט שלי הוא לחרוש שדה.
פס אחרי פס
עד שכולו חום ועמוק, וריח אדמה הנספג באפי ובבגדי.
כשהשדה נגמר תמיד מתחיל אחר שעל-ידו, שלא ראיתי קודם, השקט שלי לא נגמר
הוא אינסופי כמו אופק השדות, ועומק האדמה
כמו פס במוניטור.
השקט שלי הוא לחרוש שדה.
פס אחרי פס
עד שכולו חום ועמוק, וריח אדמה הנספג באפי ובבגדי.
כשהשדה נגמר תמיד מתחיל אחר שעל-ידו, שלא ראיתי קודם, השקט שלי לא נגמר
הוא אינסופי כמו אופק השדות, ועומק האדמה
כמו פס במוניטור.