שקט

השקט שלי הוא לחרוש שדה.

פס אחרי פס

עד שכולו חום ועמוק, וריח אדמה הנספג באפי ובבגדי.

כשהשדה נגמר תמיד מתחיל אחר שעל-ידו, שלא ראיתי קודם, השקט שלי לא נגמר

הוא אינסופי כמו אופק השדות, ועומק האדמה

כמו פס במוניטור.