פעם אחת כשנסענו באוטו אמא אמרה משהו לאבא שכנראה ממש עיצבן אותו. הוא עצר בצד הדרך ואני הרגשתי את הלב שלי מתחיל לדפוק חזק והתחלתי לבכות עוד לפני שהוא התחיל לצעוק. אמא פתחה את החלון בשביל שהצעקות לא יישארו באוטו ואולי בשביל שמישהו ישמע ויבוא להציל אותנו מעצמנו. הבכי שלי הלך וגבר. אבא ואני בעצם נלחמנו על אמא – את מי היא תשמע יותר חזק, ואמא לא ידעה מה לעשות והתחילה לבכות.
אני צרחתי, אבא צעק ואמא בכתה. אנשים שדווקא כן עברו וכן שמעו, התרחקו במהירות מהאוטו שלנו. אף אחד לא הציל אותנו.