יש לי שכן מבוגר, דתי. מאז שאני קטנה אני קוראת לו סבא. יש לו אישה סבתא ויש לו ילדים גדולים ונכדים. ולי יש סבא אמיתי משלי.
אבל כשאני קוראת לו סבא זה כנראה ממש משמח אותו, אני רואה את זה בעיניים שלו.
אם אנחנו נפגשים בחניה, במעלית או ברחבה על-יד הבית אני קוראת לו – סבא! והוא מביא לי טופי, שם לי יד על הראש ונותן לי ברכה.
רוב הילדים לא יודעים אבל יש לי עוד סבא חוץ מסבא שלי. סבא דתי. שבמקרה הוא גם שכן שלי והוא מכיר אותי מאז שנולדתי.