לפרננדו פסואה

אני פאותיה של עיר לא קיימת

צל העץ שלא נשתל

אני גדות נהר שמים לא זורמים בו

כלב דמיוני של ילד מצויר.

 

ואם אהיה

אהיה כעס על תינוק,

קנאה באישה יפה או בחיה משתוללת

אהיה הפחד ממילה כתובה

חסרת תועלת.

 

1 thought on “לפרננדו פסואה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.