הילדים משיעור מדעים

 היום הראו לנו בשיעור מדעים סרט על הבשר והעצמות. גוף האדם מתחת לעור. עצמתי עיניים. אני לא אוהבת לראות דם. היה לי ממש קשה להאמין שכל הדבר הנע הזה, שאמנם הבנתי שהוא ממש חכם ומורכב, אבל שיסלחו לי כל האנשים – כל הדבר המגעיל הזה נמצא ממש פה בתוכי ובתוך חברי. העדפתי להאמין שמתחת לעור אני מלאה בצמר-גפן. כולנו בעצם. בגלל זה גם אנחנו די רכים. כשאנחנו נולדים הצמר-גפן חדש ואוורירי והכי רך שיש. רך כמו תינוק כמו שאומרים, וככל שאנחנו גדלים הוא קצת מתקשה או מתלכלך.

כמה פשוט וקל ונעים. אנחנו גם יכולים לשנות צורה אם מתבקש. וזה לא אומר שאנחנו בובות. אנחנו פשוט נעימים. לא חכמים ולא מגעילים כמו גוף האדם.

החכמים והמורכבים – תמיד חשבתי שהאנשים הנורא חכמים הם קצת מעל כולם. כולם קצת טיפשים בשבילם, זה בטח לא קל עבורם. אולי חסר להם קצת צמר-גפן בראש.

ויש את המגעילים. אנשים רעים ומגעילים, טוב זה ברור שאין בהם טיפת צמר-גפן.

אפשר לעשות ניתוחי השתלת צמר-גפן ולתקן את העולם. כל-כך קל. ונעים. אני מעדיפה את העולם הרך הזה מאשר שיעור מדעים.

כשפקחתי עיניים הילדים האחרים כבר לא היו בכיתה אבל הם הביאו את השלד, שהיה תמיד בפינה האחורית של הכיתה, אל מול השולחן שלי ושמו בתוך הידיים שלו פתק גדול: “תתעוררי מפונקת! את לא עשויה מצמר-גפן!”

איך הם ידעו? מה הם כאלה חכמים? או שהם סתם מגעילים?

4 תגובות בנושא “הילדים משיעור מדעים

להגיב על רלי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *