אני וגופי שני זרים.
לאחר שקיבלתי גוף לקח לנפשי הרבה שנים להצליח לא לדחות את ההשתלה.
נמשכתי לאנשים בדופן המעגל, לשוליים
בעלי העיוות.
רק לא אלה ששוחים באמצע ללא מורא.
פרי בשל נפול בפרדס ממתין עם בעלי מינו על האדמה הלחה הממתינה להרקיבו.
שאיפתי הגדולה היתה להיות על העץ כמו כולם.
שאיפתי הגדולה היתה לא להיות כמו כולם
ולשמוח כשלרגע, כמעט ללא הבחנתי, יש מי שרואה שם אותי.
וזה תמיד מפליא אותי שמישהו מוכן לאהוב אותי.