לאורך כל קווי הרוחב – תמונות
16.11.17 מקריאה את סיפורי בקפה יודפת, בליווי תרגום לשפת הסימנים.
16.11.17 מקריאה את סיפורי בקפה יודפת, בליווי תרגום לשפת הסימנים.
אבא שלי הרג דוב. במו ידיו הקפואות הרג אותו. הידיים הגדולות שכרו שמה זהב מגדות הנהרות הקפואים, שבאצבעות ככה חשופות הוציאו דגים מהמים מתחת קרח
זמן השמלה במקום ממנו באתי לא היה שום הבדל בין נשים וגברים. כולם התלבשו אותו דבר, דיברו אותו דבר, עבדו באותן עבודות ואולי גם חשבו
מה אני מבינה כל שנה בסביבות הסתיו עלי מגיע עם שופל גדול או מלגזה, לא יודעת מה זה, ועם מסור ענק. "שרותי גיזום עצים". אסור
סיפור שלי התפרסם באתר כנס עולמות לפנטזיה ומדע בדיוני: http://2017.olamot-con.org.il/story/17/ וזה הסיפור מבלי לפתוח את הקישור: מאז שאבא מת / שיר חייק ההרגשה הכי בטוחה
קישור לסיפור שפורסם ב"הפנקס" כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים: יום רביעי של הציפורים וזה הסיפור ללא האיור: יום רביעי של הציפורים נעמי לומדת
טלן סיפור זה זכה לעלות לעשרת הנבחרים במסגרת פרס עינת לספרות מדע בדיוני ופנטזיה 🙂 טְלֶן / מאת שיר חייק ג'רמי שמי ג'רמי פיטסברג ואני
אם הייתי בוחרת / שיר חייק אם הייתי בוחרת / שיר חייק 9 תגובות אם הייתי בוחרת / שיר חייק הָיִיתִי עַכְשָׁו מִמְּגַלֵּי הַגֵּנוֹם הָאֱנוֹשִׁי.
WhatsApp us