אלעד המעצבן

יש ילד אחד בכיתה שלי, קוראים לו אלעד. הוא מעצבן אותי.

אני חושבת שהוא אוהב אותי. אתמול בארוחת ערב אמרתי את זה. "נראה לי שאלעד מאוהב בי".

אחי הקטן נפל מהכסא שלו מרוב צחוק ולא הפסיק לצחוק על הרצפה גם אחרי שכעסתי עליו וגם אחרי שנעלבתי. אחי גם מעצבן. הוא התפקע מצחוק בגלל המילה מאוהב ובגלל שהוא מכיר את אלעד. כל הבית-ספר מכיר את אלעד. הבנים מציקים לו ולפעמים מרביצים לו למרות שהוא גדול. כשהוא מנסה לשחק עם הבנות הן כולן מסובבות את הגב וצוחקות.

הוא יושב על-ידי עוד משנה שעברה. המורה אמרה לי שהיא ממש מעריכה אותי על זה שאני יושבת על-ידו ולא עושה מזה עניין. באמת לא ביקשתי שיעבירו אותי.

פעם אחת היא העבירה אותי מרצונה לשבת ליד בן אחר שכל הזמן צעק. אחרי כמה ימים אמרתי לה שאני לא יכולה להתרכז וחזרתי לשבת ליד אלעד למרות שהוא מפטפט בלי הפסקה וזה מעצבן. כנראה שהתרגלתי. לפחות הוא לא מרביץ. הוא שם לב לכל בגד חדש שלי והוא אוהב כשאני מסבירה לו תרגילים בחשבון. הוא סיפר לי שהוא רוכב על סוסים.

כשהייתי חולה הוא התקשר כל יום לשאול מה שלומי. זה ממש עיצבן אותי. ואמא עוד אמרה על זה שהוא ממש חמוד. גם אמא מעצבנת.

פעם כשהוא ביקש לחזור איתנו מבית-ספר, כשהגענו לבית שלו אמא אמרה לו "להתראות אלעדי". אמרתי לה שזה מעצבן אותי שהיא קוראת לו אלעדי ושלא תעשה את זה יותר.

רק שלא יחשבו שאני חברה שלו. אפילו שאני יושבת על-ידו זה לא אומר שאני אוהבת אותו.

3 thoughts on “אלעד המעצבן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.