פורסם בידיעות אחרונות ב 7.11.23, חודש אחרי הטבח בעוטף

אִם הָיִיתִי בּוֹחֶרֶת

הָיִיתִי עַכְשָׁיו מִמְּגַלֵּי הַגֵּנוֹם הָאֱנוֹשִׁי.

הָיִיתִי בְּאַפְרִיקָה חוֹקֶרֶת קוֹפִים.

פְּסַנְתְּרָנִית אוֹ כַּנָּרִית מֻכְשֶׁרֶת וִידוּעָה,

צִיּוּרַי הָיוּ תְּלוּיִים בְּגָלֶרְיוֹת בְּרַחֲבֵי העוֹלָם

וּבְהֵיכָלִים שֶׁל מַדָּע

בטֶלֶסְקוֹפּ מַחֲזִיר-אוֹר מֵהַטּוֹבִים שֶׁיֶּשְׁנָם

הָיִיתִי מְחַשֶּׁבֶת כּוֹכָבִים וְאת הַשְׁלָכוֹתֵיהֶם עַל הָאָדָם.

הָיִיתִי מֻמְחִית מַבְרִיקָה וּמְקוֹרִית לְהִיסְטוֹרְיָה הַפְּלֶמִית.

מְחַנֶכֶת אֲהוּבָה. מַצִּילַת נְפָשׁוֹת

שַׂחְקָנִית קוֹלְנוֹעַ. אוֹ קַלָּטוֹת.

הָיִיתִי כּוֹתֶבֶת מַגְדִּיר צְמָחִים אוֹ צִפֳּרִים.

בּוֹחֶרֶת אֶחָד, מְוַתֶּרֶת עַל הָאֲחֵרִים.

לֹא וִתַּרְתִּי עַל דָּבָר מֵהָרְשִׁימָה

ולָכֵן הִגַּעְתִּי רַק עַד הֵנָּה.

נבחרתי להשתתף בהקראת שיר שלי בערב שארגנה אגודת הסופרים (בזום כמובן) ב 4.11.20, לציון 25 שנה לרצח רבין. זה השיר שהקראתי –

כלב

תתנצל פעם אתה

על מה אתה שואל?

יגאל עמיר התנצל?

כן, אז עניתי לטלפון

זה היה רבין

או שזה היה בגין

שאל מתי אתה בא

אמרתי לו שימתין.

קודם אתה פעם אחת תתנצל

אחר כך תמות.

בדירה צנועה בירושלים

או בכיכר מלכי ישראל.

פורסם ב”סלון הדחויים” יולי 2020, בנושא אלימות במשפחה, לזכרה של מיכל סלה.

כְּמוֹ סֶלַע, גּוּשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת, אֵלֵךְ לִישֹׁן מֻקְדָּם, חֲסְרַת כֹּחוֹת. לְלֹא בָּשָׂר, לְלֹא שְׁרִירִים, בְּלִי הָרְגָשׁוֹת. סַלְעִית הַחוֹף, יַבְּלִית הַנּוֹף. תָּמִיד נִמְצֵאת וּנְכוֹנָה לְאוֹת. עוֹשָׂה הַכֹּל עַד זוֹב. עַד תֹּם. הַכֹּל רַק לֹא חֲסְרַת תּוֹעֶלֶת, עַצְלָנִית, לֹא דַּיְקָנִית, לֹא קַשּׁוּבָה, לֹא סַבְלָנִית. תָּמִיד עוֹמֶדֶת דֹּם. שְׁתִיקָה. אֲנִי קִירוֹת הַבַּיִת מְכֻסֵּי אֵזוֹב. כֻּלָּם עוֹבְרִים, אֲבָל לֹא מִסְתַּכְּלִים עָלַי, הָרֹב עָסוּק אוֹ שֶׁלּוֹטֵשׁ אֶת הָעֵינַיִם בָּרִצְפָּה. אֲנִי עוֹמֶדֶת אֵיתָנָה וּרְקוּבָה, רַק מְצִיצָה וּמַמְתִּינָה. עַד בּוֹשׁ. עַד תֹּם כֹּחוֹת. וּמֶזֶג הָאֲוִיר נִתַּךְ עָלַי מֵעַל הַבַּיִת. אֵינֶנִּי עֵשֶׂב שֶׁעָמִיד לַכֹּל אוֹ רְצוּעַת סְלָעִים אִלְּמִים וְנִצְחִיִּים אֶל מוּל הַחוֹל. אַלִּין שֶׁאִישׁ אֵינוֹ עוֹזֵר לִי וְאֶקְרָא לְאֵלוֹתַי, אֵלוֹת הַבַּיִת וְהַמִּשְׁפָּחָה. אֶזְעַק מַסְפִּיק וְדַי! וְאָז אָצִיץ. וְאָז אֵצֵא. אָסִיר קוּרִים דְּבִיקִים וְעַתִּיקִים. אֶשְׁבֹּר קִירוֹת. אַבְרִיחַ גּוּר שֶׁל חֲתוּלִים. אָזוּז, אֶרְעַד וְאֶתְנַעֵר כְּמוֹ סוּס הַמְּסַלֵּק זְבוּבִים. אֵצֵא בְּכָל מְחִיר. אֶרְאֶה אִשָּׁה כְּמוֹתִי בְּתוֹךְ כָּל קִיר, כָּל מִשְׁפָּחָה. כִּבְשָׂה בּוֹכָה, פּוֹעָה בַּדִּיר.

השיר התפרסם ב”סלון הדחויים” גיליון ט’ בנושא אלימות, לזכרה של מיכל סלה.

כְּמוֹ סֶלַע, גּוּשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת, אֵלֵךְ לִישֹׁן מֻקְדָּם, חֲסְרַת כֹּחוֹת. לְלֹא בָּשָׂר, לְלֹא שְׁרִירִים, בְּלִי הָרְגָשׁוֹת. סַלְעִית הַחוֹף, יַבְּלִית הַנּוֹף. תָּמִיד נִמְצֵאת וּנְכוֹנָה לְאוֹת. עוֹשָׂה הַכֹּל עַד זוֹב. עַד תֹּם. הַכֹּל רַק לֹא חֲסְרַת תּוֹעֶלֶת, עַצְלָנִית, לֹא דַּיְקָנִית, לֹא קַשּׁוּבָה, לֹא סַבְלָנִית. תָּמִיד עוֹמֶדֶת דֹּם. שְׁתִיקָה. אֲנִי קִירוֹת הַבַּיִת מְכֻסֵּי אֵזוֹב. כֻּלָּם עוֹבְרִים, אֲבָל לֹא מִסְתַּכְּלִים עָלַי, הָרֹב עָסוּק אוֹ שֶׁלּוֹטֵשׁ אֶת הָעֵינַיִם בָּרִצְפָּה. אֲנִי עוֹמֶדֶת אֵיתָנָה וּרְקוּבָה, רַק מְצִיצָה וּמַמְתִּינָה. עַד בּוֹשׁ. עַד תֹּם כֹּחוֹת. וּמֶזֶג הָאֲוִיר נִתַּךְ עָלַי מֵעַל הַבַּיִת. אֵינֶנִּי עֵשֶׂב שֶׁעָמִיד לַכֹּל אוֹ רְצוּעַת סְלָעִים אִלְּמִים וְנִצְחִיִּים אֶל מוּל הַחוֹל. אַלִּין שֶׁאִישׁ אֵינוֹ עוֹזֵר לִי וְאֶקְרָא לְאֵלוֹתַי, אֵלוֹת הַבַּיִת וְהַמִּשְׁפָּחָה. אֶזְעַק מַסְפִּיק וְדַי! וְאָז אָצִיץ. וְאָז אֵצֵא. אָסִיר קוּרִים דְּבִיקִים וְעַתִּיקִים. אֶשְׁבֹּר קִירוֹת. אַבְרִיחַ גּוּר שֶׁל חֲתוּלִים. אָזוּז, אֶרְעַד וְאֶתְנַעֵר כְּמוֹ סוּס הַמְּסַלֵּק זְבוּבִים. אֵצֵא בְּכָל מְחִיר. אֶרְאֶה אִשָּׁה כְּמוֹתִי בְּתוֹךְ כָּל קִיר, כָּל מִשְׁפָּחָה. כִּבְשָׂה בּוֹכָה, פּוֹעָה בַּדִּיר.

http://www.http://www.tiktakti.co.il/catalog/eli-yona-salon/9-july-20/tiktakti.co.il/catalog/eli-yona-salon/9-july-20/

https://www.inspiration75.com/capsule?utm_campaign=f67ef3cf-9f02-48de-9c5d-a5b2a518a80f&utm_source=so

הַשְּׁבִילִים

קְצוֹת הַמִּכְנָסַיִם נִרְטָבִים מֵהַטַּל

עַל הַדֶּשֶׁא מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר

וּבַלַּיְלָה מֵהַמַּמְטֵרוֹת.

הַשְּׁבִילִים הִסְתַּמְּנוּ בְּרֹאשִׁי

הוֹלֶכֶת בָּהֶם וְהֵם הוֹלְכִים בִּי

לְכָל שְׁבִיל רֵיחַ מְיֻחָד

לְכָל צֹמֶת חָתוּל אֶחָד.

כָּל שְׁבִיל מוֹבִיל אוֹתִי הַבַּיְתָה

אֶל הַדֶּשֶׁא הָרָטֹב בִּקְצוֹת הַמִּכְנָסַיִם

אֶל הַפִּרְצָה בַּגָּדֵר שֶׁל הַבְּרֵכָה

אֶל הַצִּרְצָרִים מֵאֲחוֹרֵי הַחַלּוֹן

אֶל יַלְדוּתִי שֶׁנִשְאַרָה בַּשְּׁבִילִים.

חורף 2015

 אני וגופי שני זרים.

לאחר שקיבלתי גוף לקח לנפשי הרבה שנים להצליח לא לדחות את ההשתלה.

נמשכתי לאנשים בדופן המעגל, לשוליים

בעלי העיוות.

רק לא אלה ששוחים באמצע ללא מורא.

פרי בשל נפול בפרדס ממתין עם בעלי מינו על האדמה הלחה הממתינה להרקיבו.

שאיפתי הגדולה היתה להיות על העץ כמו כולם.

שאיפתי הגדולה היתה לא להיות כמו כולם

ולשמוח כשלרגע, כמעט ללא הבחנתי, יש מי שרואה שם אותי.

וזה תמיד מפליא אותי שמישהו מוכן לאהוב אותי.