המטבח של אמא

כששברתי כוס במטבח

התחבאתי מאחורי אמא.

כששברתי  את הלב לחברתי הראשונה

התחבאתי מאחורי אבא.

כששברתי את הכלים בעבודה

התחבאתי מאחורי החוק.

 

כששברתי את הראש איך לא לקלקל ולשבור כל דבר

הבנתי שאני גדל.

כששברתי שתי צלעות תוך כדי מאבק

הבנתי שזה גן חיות.

כששברתי את הגדר הסוגרת

הבנתי שהייתי בכלוב.

 

שברתי שיא בתחושת החופש.

עכשיו יכולתי לחזור למטבח של אמא

להתחיל מחדש.

הגעתי עד הנה

אם הייתי בוחרת

הייתי עכשיו ממגלי הגנום האנושי.

הייתי באפריקה חוקרת קופים.

פסנתרנית או כנרית מוכשרת וידועה,

ציורי היו תלויים בגלריות ומוזיאונים ברחבי עולם

טלסקופ מחזיר-אור מהטובים שישנם

היה לילה לילה בפעולה

ואני הייתי רושמת את חישובי המסובכים, תוצאותיהם והשלכותיהם על האדם.

הייתי מומחית מבריקה ומקורית להיסטוריה הפלֶמית.

מחנכת אהובה. מצילת נפשות,

שחקנית קולנוע. או קלטות.

הייתי כותבת מגדיר צמחים או ציפורים או נחשים.

בוחרת אחד, מוותרת על האחרים.

 

לא וויתרתי על דבר מהרשימה

לכן לא בחרתי

לכן הגעתי רק עד הנה.

כשהכביסה מסתובבת בתוך העיניים

כשהכביסה מסתובבת בתוך העיניים

אפשר לראות הכל.

כל מה שבכביסה

יהפוך לאמיתי

אני אגע

בכל.

ולמחרת שוב

ארבעים וחמש דקות מול הכביסה

המסתובבת

בתוך העיניים.

אפשר לראות הכל

ולגעת.

בפעם הבאה שאכבס

תהיה שם

לא בראשי ולא בעישוני הגדולים

המסובבים.

על ידי

יודע

נוגע

לפרננדו פסואה

אני פאותיה של עיר לא קיימת

צל העץ שלא נשתל

אני גדות נהר שמים לא זורמים בו

כלב דמיוני של ילד מצויר.

 

ואם אהיה

אהיה כעס על תינוק,

קנאה באישה יפה או בחיה משתוללת

אהיה הפחד ממילה כתובה

חסרת תועלת.

 

אף אחד לא יודע

אחרי שאני שוטפת את הבית חבל לי על התולעים הקטנות

שנהרס ביתם.

אחרי שאני מברישה את כלבי חבל לי

על הקרציות.

אחרי האוכל אני חושבת על כל מה שמערכת העיכול צריכה לעשות.

אחרי השינה על הכרית

אחרי הלידה על הברית.

אני מפרידה בין שתי חיפושיות שרבות

ומחברת בין שתי אבנים עיוורות.

אבל אף אחד לא יודע.

 

אני הגילגול הבא של הדאלי לאמה.

אבל אף אחד לא יודע.

 

רוצה הכל

מעדיפה לחלוק מאשר לוותר

מעדיפה לשתוק לא לדבר

בעיניים עצומות לשמוע

איך הוא מנגן בפסנתר

 

רוצה את הכל בשבילי בלי לעצור

רוצה לקחת ולקבל בלי להסתכל לאחור

בעיניים פקוחות לרווחה לראות

את האצבעות שלו בין הלבן לשחור

 

מעדיפה לשמוע מה היה לו היום

ואיפה כואב

 

רוצה לא לדעת ולא להתחשב

רוצה את הבשר

רוצה גם את הלב.

 

אני רוצה לראות אותך מחזיק תינוק

אני רוצה לראות

אותך

מחזיק תינוק.

 

כבר טעמתי

את האוכל שבישלת

ובכיתי.

כבר קיבלתי

את מתנותיך

וצחקתי.

כבר הרגשתי

את גופך

ונרגעתי.

 

אני רוצה לראות אותך

מחזיק תינוק

ולצלם למזכרת.

שקט

השקט שלי הוא לחרוש שדה.

פס אחרי פס

עד שכולו חום ועמוק, וריח אדמה הנספג באפי ובבגדי.

כשהשדה נגמר תמיד מתחיל אחר שעל-ידו, שלא ראיתי קודם, השקט שלי לא נגמר

הוא אינסופי כמו אופק השדות, ועומק האדמה

כמו פס במוניטור.