קטגוריה: כללי

אחרי שאבא ואמא נפרדו מהעולם מצאתי קופסת מתכת יפה וישנה במגירה ליד המיטה שלהם בצד של אמא. כשפתחתי אותה ראיתי הרבה מעטפות מסודרות יפה לפי

לפגישה אחת הבאתי את הציורים שלי. הראיתי לה בלי לומר כלום. היא אפילו לא ידעה שאני מצייר. לעולם לא הרגשתי חשוף כל-כך. ממש פחדתי. היא

כשאמא כבר היתה ממש עייפה, כשגופה הצנום היה רוב היום במיטה, נכנע לבסוף לעייפות שאני תמיד ראיתי והיא תמיד התכחשה לה, הייתי בא לשבת על-ידה.

אמא שמחה תמיד לראות את גלית. היא אמרה שאנחנו צריכים לגור יחד. לגלית היה בית עם ריצפה מאריחים מעוטרים בעבודת יד ותקרה גבוהה. בית שרוצים

אבא היה חוזר הביתה, פיו שמוט עיניו גדולות ולא מבינות. כמו עיני ילד. הולך לאט, מתמצא במדויק בדרך, בעל-פה, אבל בכל זאת עוצר ומשתהה לפעמים

אני רואה לפעמים את אמא ואבא הולכים. אבא עם מקל הליכה ואמא אוחזת בידו. לאט. לאט. לאט. הם בכל זאת הצליחו להזדקן יחד. האם הם

את שירלי פגשתי בסופר. עמדתי וחתכתי לעצמי מלא שקיות ניילון מהגליל במתקן ליד העגבניות. הרגשתי מישהו מאחורי גבי והבטתי אחורה. ראיתי אותה עומדת שם ומחכה.

בוקר אחד, כשאבא לא רצה לקום מהמיטה ולצאת מהחושך, הלכתי למטבח להכין לי קפה וראיתי שם את אמא עומדת ולא עושה כלום. עומדת כאילו שוגרה

גלית היתה אחת הבנות שהופכות את חתיכות המתכת שלי לתכשיט. העבודה המונוטונית היטיבה עימי והתכשיטים שראיתי בסוף התהליך הקסימו אותי. בהפסקות הקפה היא ניסתה קצת

תפקיד נוסף שהיה לי שם היה לפתוח לבעלת העסק את המכתבים. היא היתה בערך בגיל של אבא שלי ונראתה לי יותר עסוקה אפילו מאבא כשאני